סדרת מפגשים העוסקת בפילוסופיה של האמנות – אסתטיקה.
המפגשים ייערכו אחת לשבועיים, במסגרתם נשאל על משמעות מעשה היצירה, ומשמעות האמנות בכלל. נחדד את השאלות תוך עיון בהגותם של גדולי הפילוסופים שעסקו באסתטיקה. כל מפגש יתמקד בפילוסוף אחר: משופנהאואר ועד היידיגר. את המפגשים תנחה ים וינברג – ציירת ודוקטורנטית לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב.
והפעם, מפגש מספר 7: ולטר בנימין | אמנות נגד פאשיזם
״יצירתיות, גאונות, ערכי-נצח ומסתורין – מושגים שהשימוש הלא מבוקר בהם מביא לעיבודו של חומר העובדות ברוח פאשיסטית״ (ולטר בנימין, ״יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני״)
בנימין האמין שהמושגים המסורתיים שדרכם אנחנו מבינים את יצירת האמנות מונעים מאיתנו להעריך את החדש באמנות, ושהדבקות הזאת במסורת משרתת בסופו של דבר את הפאשיזם, המקפיד לנצל כל טכנולוגיה חדשה לצרכי מלחמה ולגייס את האמנות לסמא את עינינו. בנימין ילמד אותנו כיצד שינוי במושגי הערך יכול להוציא לאור את הפוטנציאל המהפכני של האמנות.
על המנחה:
שמי ים וינברג, ילידת 1993, ציירת ודוקטורנטית לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במקור מתל אביב, כיום מתגוררת בעין הוד. במחקר שלי אני מתמחה באסתטיקה ומחפשת ליצור גשר בין שתי האהבות שלי – אמנות ופילוסופיה: את עבודת התזה כתבתי על הקשר בין גופניות ויצירתיות, ובדוקטורט אני חוקרת את שאלת היחסים של האמנית והיצירה שלה, ומה היצירה כישות נפרדת יכולה לגלות על חייה של האמנית. הפילוסופיה נותנת לי ביטוי מילולי לאספקטים שבאמנות עצמה נגזר עליהם להישאר מרומזים, ומספקת לי לצד הצבעים והבד את המדיום לעסוק בשאלות שמעסיקות אותי.
