תיאטרון הבית הוא אחד מהקומות האהובים עליי ביער. הופעות המחול/פרפורמנס בסטודיו ובאולם הקטן תמיד מעוררים בי השראה. זאת אמנות בלתי מתפשרת. כדאי לבוא בלי ציפיות.
ההצגות באולם הגדול הן גם פריינג׳ אך בד״כ פחות ניסיוניות, ומתעסקות בזהות ובהשתקפיות עצמית. גם ההצגות האלו משוכררות מציפיות נרטיביות, וההפקות טובות.
הפסטיבל רץ 1/11-11/11. התיאטרון נמצא בבית ספר למשחק ניצן נתיב ביפו. יש שפע של בכורות בפסטיבל. ארשום כמה המלצות. רק הראשונה מבוססת, השאר הן לפי האינטואיציה שלי.
התרשמתי מהיצירה הקודמת שמאי זרכי הציגה בתיאטרון הבית ״קריסטינה״, והשתתפתי בסדנת מחול שלה. היא מפתחת תהליכי יצירה והצגה ייחודיות. למשל, ב״קריסטינה״ היא שינתה את הפסקול לפי תנועות הרקדנית (עמית זרצקי, המשתתפת גם ב״על סף״) — והציגה את היצירה כולה פעמיים, עם שיחה בהפסקה. בסדנה, זרכי העבירה מיני-שיעור על האנטומיה של כפי יד ורגל. אז, היא ביקשה מהמשתתפים להתרכז בתנועות האפשריות האינסופיות של כפות ידיים ורגליים.
נכון ל1/11, אזלו הכרטיסים ל״על סף״ בפסטיבל. היצירה תעלה שוב בתיאטרון הבית בהמשך החודש וגם בינואר.
ל״למדתי לדבר אצל הכבאים״ מאת עירד בן גל
נ.בץ בית הקפה בבניין ניצן נתיב, קפה ניסו, הוא טוב. אני ממליץ על פטה כבד.
-חיים ראובן
