בסה"כ הוא מעין וידוי, ניסיון להבין את החיים לעומק. דיאלוג בין שירה למחול, בין מילה לתנועה, דו-שיח בין רנה הרקדנית לרנה המשוררת.
בפסקול מקבץ שירים שכתבה והגישה בקולה.
"היו לי כנפיים, יכולתי לעוף | היו לי עיניים, יכולתי לראות | הייתה לי שמלה חגיגית | הסתובבתי סחור סחור | הייתי הראשונה בתור | אל האור…"
"עזוב את הגוף, קח רק את הנפש" (רנה שינפלד)
היצירה תעחלה בתיאטרון ענבל בתאריכים האלה:
יום ה׳ 29/1 ב20:30
יום ו׳ 30/1 ב13:00

