מור: ואז היא פאקינג נעלמת!

״אני בסדר מה איתך?״ כבר שבוע שאני מחכה שהיא תענה את ההודעה הזאת. את לא עונה? אז אל תראי כזה עניין במציאות. פעמיים יצאנו , היה כיף מאוד. הפעם הראשונה שיצאנו זה היה ביום שהתחלתי איתה, קבענו כבר לערב. קלילות שלא ראיתי הרבה זמן. יומיים אחרי ישבנו בבר יין, שתינו בקבוק, אין משהו שלא דיברנו עליו ואין משהו שלא צחקנו עליו, נהיו לה קמטים בלחיים מרוב שהיא צחקה. השארתי 15 אחוז וליוויתי אותה לדירה, אפילו לא התנשקנו… ואז היא פאקינג נעלמת! 

אליחי: אין משהו שאני שונא יותר מזה. אוכלת על חשבונך, וממשיכה לפראייר הבא.

(לוקח ממור את הצ׳יפס)

מור: אשכרה.

שמואל: איזה בציר היין ששתיתם? 

מור: 2020, אתה מצפה שבגלל שהייתה פחות תנועה מכנית בקורונה, הענבים יהיו משובחים. בסוף… אתה שותה בוסר.

שמואל: בעייתי, יין יכול להכריע גורלות בדייטים.

אנדריי: אני אומר (מאפר, לוקח את הזמן, כולם מחכים) היין הוא מראה.

(כולם מחכים שיסביר)

ביחד: נו?!

אנדריי: הבעיה היא לא ביין. היין מתאים את עצמו לאווירה, אם האווירה מקולקלת, היין הבין את זה לפניך. הזמנתם יין אדום? 

מור: יין אדום.

אנדריי: היא בחרה? 

מור: היא בחרה.

אנדריי:  הלך העסק.

(כולם בשקט, לא מבינים)

שמואל: מה, למה?

אליחי: הוא אומר שיש דברים שלא תבין, הם פשוט לא מתאימים. והעיקר שמת 15 אחוז… (צוחק במרירות)

קח דוגמה, שמתי רבע מהכסף שלי על דירה להשקעה באור עקיבא. בסוף הקרקע חקלאית ולא מופשרת לבניה. והקבלן, נעלם כלא היה.

שמואל: שמע לי, תשקיע בחביות וויסקי.

אליחי: איזה חביות וויסקי?! אתה מבין… זה החיים, לפני החתימה הכל נוצץ, אבל אתה לא מריח שהיין מקולקל. 

מור: אני צריך למצוא מישהי כמו אמא שלי וזהו.

שמואל: איך אני מתגעגע לאמא שלי.

אליחי: היא גם קונה לך נעליים לחורף וגם משלמת על הארוחה.

אנדריי: עזוב, אתה פשוט רוצה מישהי שלא תלך לשום מקום. 

מור: כבר חשבתי שהייתה לי אחת כזאת.

אנדריי: מי שנעלמה לך – לא פוגעת כמו מי שהבטיחה לך שתישאר.

(שקט רציני של עיכול) 

שמואל: טוב, מישהו רוצה עוד בירה?

מור: תמזוג, מה אתה שואל.

אנדריי: תשמעו זה עניין…

מור: מה?

אנדריי: כל ערב מישהו מספר את אותו הסיפור. ואנחנו עדיין מדברים כאילו העולם דפוק ואנחנו מלאכים.

אליחי: מעדיף לחשוב שהבעיה בקרקע, לא בכסף שלי.

מור: איזה קרקע איזה כסף? חלאס, הוא צודק! כולנו יושבים פה ממורמרים על דברים שלא עובדים לנו, על דייטים כושלים, ומאשימים את המציאות בגלל חוויות ששרטו אותנו.

אתה הבן אדם הכי חמוד שאני מכיר, אבל כל כך פגוע מהחברה שאין לך אומץ לגשת מלכתחילה, אז אתה מפסיד מראש…

אתה… איש מבריק! אבל מאז מה ששירה עשתה לך… אתה שורף את הזמן ואת האנרגיה שלך על ברים וערבי סרק.

ואתה… פשוט תקנה פרחים לחברה שלך – ותעריך.    

זה כבר לא זהירות, הפחד מונע מאתנו לפעול…

אליחי: אחי מילים יפות, אבל אתה הבעיה שלך, אתה מתעקש לחתונה קתולית, יש עולם יפה בחוץ. מאז מה ששירה עשתה לי אני לא סומך על אף אחת , ותראה אותי. בוא נגיד השיער לא נושר (מביט באנדריי) , והיד עוד נטויה.

אנדריי: אתה בלבלן, אבל יש לך בדיוק את אותה הבעיה.

אליחי: איזו בעיה?

מור: צלקות.