חיבוק | איתמר ארב

שְׁאִינִי נָא

נִסְכִי מַגָּע

חַכְּכִי עָגָה

סִכְכִי חָרָךְ

רִתְמִי מִינִי וּבַפְנְכִינִי

קְצֵי אוֹנִי טְעוּנֵי מִיּוּת

מִסְכִי מְלוֹאֵךְ בְּמוֹ אֲנִיַּי

חַשְּׁלִי לָשׁוֹן וּשְׁלִי שׁוֹנוּת

לָךְ תוֹך חַם

לִי לֵק בַּלַּח

קוֹרֵם אוֹר רַךְ

וְ נָ א נָ ח בָּ ךְ

עוֹרֵר אוֹתִי עַכְשָׁו

עַכְשָׁו עוֹרֵר אוֹתִי

בְּהַפְתָּעוֹת עֲטֹף אוֹתִי

עֲטֹף אוֹתִי בְּטוֹב

קתדרלת סן ויגיליוס, זיכרון | עומר טייכמן

הִתְיַשַּׁבְתִּי מוּל, אוֹ בְּעֶצֶם בְּתוֹךְ, הַקְּדֻשָּׁה. מְשֻׁיֶּשֶׁת, מֻזְהֶבֶת, נְקוּבָה. מִלְמוּלֵי הֶהָמוֹן מְמַשְּׁשִׁים בְּצוּרָתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל הַהֵיכָל. כָּאן קֵבָה, שָׁם סַרְעֶפֶת, לַבְלַב. בֶּכִי אֶחָד שֶׁל יֶלֶד מוֹשֵׁךְ קַוִּים בֵּין הַדְּפָנוֹת. לְלֹא דֹּפִי הוּא מְצַיֵּר בַּחֲלַל הָרֵיק, מוֹסֵר כַּדּוּרִיּוֹת אֲדֻמּוֹת-לְבָנוֹת, בְּעֶצֶם וְרֻדּוֹת, בֵּין צִיּוּר לְפֶסֶל לְאוֹרְגָּן. אֲנִי תּוֹהֶה אִם לִטְבֹּל אֶצְבְּעוֹתַי הַצְּבוּעוֹת אֲפַרְסֵק בְּקַעֲרַת הַמַּיִם בָּהּ הַכֹּל פְּנִינָה מֻתֶּכֶת. הַנֵּרוֹת שֶׁחָגִים מֵעָלֶיהָ, מִתְרַבִּים לְלֹא-נַחַת בִּמְחִיר אֵירוֹ לָרֹאשׁ, וְאִלּוּ הַמַּיִם עוֹמְדִים כְּשַׁעֲוָה הַמִּתְקַשָּׁה בְּמוֹרַד הַפָּמוֹט. אֲבָל רֶגַע, הַפַּעַם אַל תְּמַהֵר וְאַל תַּעֲשֶׂה לְךָ תְּמוּנוֹת, שֵׁב בְּעֵץ אַלּוֹן, אוֹ בְּעֶצֶם עַל סַפְסָל קְשֵׁה עֹרֶף, כְּרֹךְ בּוֹ אֶת רַגְלְךָ כְּמוֹ שֶׁמַּחֲזִיקִים אֶצְבָּעוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב וְתֵן לְעֶצֶם הַזָּנָב לְהִמָּעֵךְ בִּקְשִׁיחוּתוֹ. בִּזְמַן שֶׁכָּל זֶה קוֹרֶה (הַרְבֵּה קוֹרֶה), הַקְשֵׁב לָרֶוַח שֶׁבֵּין הַקּוֹלוֹת: מֵחֲרִיצֵי הַבָּשָׂר הַנִּקְרָע מִתְפָּרֵץ גַּז צְחוֹק. אָמְנָם הַכֹּבֶד מוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ, אַךְ מִמְּרוֹם הַמָּקוֹם בּוֹ אַתָּה נִמְצָא, מֻבְטָח כִּי אִם תֹּאחַז בַּבָּלוֹן בְּחָזְקָה, תּוּכַל לַחֲצוֹת אֶת עַצְמוֹת הַקְּדוֹשִׁים כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה לְתֵל אָבִיב.

הופ-הופ-הופ | יואב עדן

אַתְּ בּוֹרַחַת מִמֶּנִּי

כְּשֵׁם שֶׁסּוּס בּוֹרֵחַ מִתַּפּוּחַ,

וְהַתַּפּוּחַ רָקוּב וְהַסּוּס רָעֵב

וְאֲנִי יוֹשֵׁב בַּמָּקוֹם וְאֲנִי סוּס.

* | רוני יפרח 

הוּא הִגִּיעַ עַד אֵלַי

וְעָטַף כַּפּוֹת רַגְלַי בִּנְיָר צֵלוֹפָן

מְרַשְׁרֵשׁ וְקָשַׁר סְרָטִים אֲדוּמִים

סְבִיב קָרְסוֹלַיִי הָעֲיֵפִים

רַגְלַי אֲרוּזוֹת כַּשַּׁי הַבָּלוּי בְּיוֹתֵר

וְצִבְעֵי הַצֵּלוֹפָן זוֹרְמִים בָּהֶן

כְּאוֹרוֹת צְפוֹנִיִּים וְרִידַי מְטַפְּסִים בִּי

וְכּוּלִי רֶקַע שָׁמַיִם

לִצְבָעָיו הָרְחוֹקִים שֶׁל מָקוֹם אַחֵר

הוּא הִגִּיעַ עַד אֵלַי

וְנָשָׂא אוֹתִי לַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי

כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה עֲיֵפָה

וְרַגְלַי רִשְׁרְשׁוּ

בַּדֶּרֶךְ עַד לְשָׁם

איכה | יותם שרמר

וְאֵיךְ עוֹד לְמַעֵט בִּדְמוּתֵךְ, בִּגְלִימוֹת הָרוּחַ, בְּחוֹלוֹת הַיָּמִים

וּמִעַטְתִּי דְּמוּתֵךְ בְּמִלִּים, מִעַטְתִּי בַּלֵּילוֹת הֶעָרִים, בְּזַעֲקוֹת תָּוִים, בְּהֶעָרוֹת שׁוּלַיִם, מֵאוֹת

הֶעָרוֹת וְעַמּוּדִים, וּמִעַטְתִּי דְּמוּתֵךְ בְּנָשִׁים, וּמִעַטְתִּי אֶת הַזְּמַן

בִּדְמוּתֵךְ, וְהָיִיתִי כְּמִתְאַבֵּק בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, מִנְהֲרוֹת אוֹר חוֹרְכוֹת כְּבִישִׁים,

וְיָצָא שְׁמִי בָּרַבִּים וּמִעַטְתִּי, וְנֶאֱהַבְתִּי בַּשַּׁעַר, וְהָיִיתִי חָגוּר כַּעַס וְלֹא חָדַלְתִּי לְמַעֵט,

וּמִעַטְתִּי גַּם בְּדִמְעוֹתַי, אֵיכָה זֶה שֶׁחָתַכְתִּי עַצְמִי בַּבָּשָׂר הַחַי,

בִּכְמוּס נַפְשִׁי, בִּנְשִׁיפַת בְּרֵאשִׁית שֶׁל יָמַי – שָׁאַלְתִּי, אֵיכָה זֶה שֶׁמִּעַטְתִּי גַּם בָּהֶן,

וּמִעַטְתִּי דְּמוּתֵךְ בִּשְׁתִיקָתִי, וְלָמַדְתִּי דִּבּוּר, כָּל הַדִּבּוּר הַזֶּה, בַּטֵּלֵפוֹנִים, בַּסְּפָרִים, וּמִעַטְתִּי בַּשָּׁעוֹת,

וְחָדַלְתִּי לְבַזְבֵּז דּוּמִיָּה – חָרַשְׁתִּי חֳדָשִׁים, סַכִּינִים בִּבְשַׂר הַחֹרֶף הַמִּשְׂתָּרֵג בְּמוֹרַד הַנְּבִיאִים, רְחוֹב

הַנְּבִיאִים, לֹא מָשָׁה לְשׁוֹנִי מִזַּעַם קַיִץ, מִמְּעוֹף קוֹל אָבִיב הוֹלֵךְ וְחוֹתֵךְ, וּבַמֶּה עוֹד אֲמַעֵט אֶת דְּמוּתֵךְ,

בְּכָל הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה, בְּקִלְלָתָם, הַחֲרוּזִים הַמַּלְחִישִׁים אֶת רַחֲשֵׁי הַגּוּף הַתָּם, בְּכִי הָעֲצַבִּים

הַמִּתְקַמְּטִים בְּחֵיק זַעֲקָתָם, בִּזְעָקָה מִעַטְתִּי דְּמוּתֵךְ, הָלַמְתִּי אֶלֶף אֶגְרוֹפִים כִּבְדֶלֶת נְעוּלָה,

רְשׁוּת לְמַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה, אֵיכָה קָרָאתִי, אֵיךְ לֹא תִּתְמַעֲטִי, אֵי-אָן נִכְרַכְתְּ בְּתוֹךְ דְּמוּתִי, אֶקְרָא בְּמִעוּטִי

לְהָסִיר מִמֶּנִּי רַהַב, וְאֵיךְ עוֹד אֶמָּעֵט בִּדְמוּתֵךְ, בְּאֵיזוֹ לַהַב, וּמִי מִעֵט כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה, מִי עִוֵּר

עֵינַי, לְהָסֵב דְּמוּת פָּנַיִךְ מֵאַחֲרַי, וּבְיָמַי

שְׁמוּטֵי הַחַמָּה, נָעֲמָה

לִי רַכּוּתֵךְ מִמִּעוּטֵךְ, בְּמָה

עוֹד אֲמַעֵט דְּמוּתֵךְ, בְּמָה.

ילד | אמיתי אגרסט

בֶּן חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ

דָּתוֹת מְסוּיָּמוֹת אוֹמְרוֹת:

כְּבָר הָיָה בֶּן חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת מְאוֹד

כּוֹשֶׁר הַיַּלְדוּת בּוֹ מִתְגַּבֵּר מִנִּסָּיוֹן לְנִסָּיוֹן.

טוֹעֲנוֹת דָּתוֹת אֲחֵרוֹת:

הַיֶּלֶד אָשֵׁם בְּמַשֶּׁהוּ.

מֵאַחַר וְהוּא נוֹלַד

וַדַּאי יֵשׁ אַשְׁמָה.

יֶשְׁנָן הַנִּקְרָאוֹת תְּפִיסוֹת עוֹלָם שֶׁאוֹמְרוֹת:

לַיֶּלֶד יֵשׁ בְּעָיָה.

מֵאַחַר וְהוּא נוֹלַד

וְזֶה כָּרוּךְ בְּכָל מִינֵי עִנְיָנִים לֹא נְעִימִים.

יֵשׁ שִׁיטוֹת נִקְרָא לָהֶן כַּלְכָּלִיּוֹת שֶׁאוֹמְרוֹת:

נִיכָּר שֶׁיֵּשׁ יֶלֶד. מָה הַיֶּלֶד עוֹשֶׂה.

כַּמָּה.

מְהוּמָה.

וְהַיֶּלֶד?

הַיֶּלֶד מָה?

רוֹטֵט בּוֹ הָרֶטֶט

שֶׁרוֹטֵט בִּילָדִים עוֹד רוֹעֲדִים

מֵהֶדֶף הַלֵידָה. עַכְשָׁו מַלְאָךְ

עִם הָאֶצְבַּע מֵעַל הַשָּׂפָה

לָגַעַת? לֹא לָדַעַת?

לָדַעַת?

לָדַעַת לֹא לָדַעַת?

אָה! זֹאת יַלְדָּה. הִיא יְחֵפָה

לא לחשוב על אנשים אחרים | מיכאל קליין

עִם הַזְּמַן אַתָּה מַכִּיר אֶת הָעוֹלָם

אַתָּה מֵבִין כִּי אֵין הוּא טוֹב

כִּנְטִיּוֹת לִבְּךָ

וְאֵין הוּא רַע כְּיִצְרְךָ

וּבִכְלָל אֵין בֵּינוֹ וּבֵינְךָ

מִן הַמְּשֻׁתָּף 

אַתָּה מִתְבַּשֵּׂר כִּי יְדִידָתְךָ

שָׁלְחָה יָדָהּ בְּנַפְשָׁהּ 

כַּמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֶל הַחֹשֶׁךְ

שָׁאַלְתָּ עַל מָה הִיא חוֹשֶׁבֶת

שָׁמַעְתָּ וּבְכֹחַ שָׁכַחְתָּ אֶת מָה שֶׁחָשַׁבְתָּ לִפְנֵי-כֵן

לָקַחַת אוֹתְךָ אֶל הָעֹמֶק שֶׁל מָה שֶׁעוֹבֵר עַל נַפְשָׁהּ אָמַרְתָּ

לִמְצֹא יְצִיאָה אֶל הָאֹשֶׁר

לְהַמְצִיא דֶּרֶךְ 

לַחְזֹר

לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִגַּעְתָּ

וְלָקַחַת אוֹתָהּ אִתְּךָ 

הִיא נִשְׁאֶרֶת לְבַד בַּלַּיְלָה

וְאִם לֹא בַּלַּיְלָה יִהְיֶה רֶגַע

שֵׁירוּתִים אוֹ מָה

וְאָז נִמְחָצִים תַּחַת

כֹּבֶד הָאֵימָה

וּמִשְׁתַּגְּעִים 

אַתָּה מֵבִין עַכְשָׁו כִּי אַתָּה מֻגְבָּל

לְמַעְגַּל הַשָּׂגָתְךָ (קָטְרוֹ גֻּלְגֹּלֶת שְׁלֵמָה)

אַתָּה מֵבִין שֶׁכְּפֶסַע

מֵעֵבֶר לִתְחוּם הֲבָנָתְךָ

אֵינְךָ מֵבִין כְּלוּם 

אוֹר הַהִגָּיוֹן– פָּנַס-יָד וּמִלְּבַדּוֹ

אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם 

הִיא נִמְצֵאת בְּטִפּוּל נִמְרָץ

עֶשְׂרִים שְׁטִיפוֹת קֵבָה לֹא יוֹצִיאוּ

מִקִּרְבָּהּ אֶת הַגּ'וּק לָמוּת 

הִיא בַּחַיִּים עַכְשָׁו אֲבָל

וְזֶה נִכְתַּב בְּיֵאוּשׁ

הִיא מֵתָה מֵרֹאשׁ 

עִם הַזְּמַן אַתָּה מַכִּיר אֶת הָעוֹלָם

אֲשֶׁר מִחוּץ לְשִׂכְלְךָ

וְאֵינְךָ מֵבִין אוֹתוֹ

אַתָּה אוֹחֵז בִּשְׁתֵּי יָדַיִם

אֶת אֲשֶׁר תְּדַמֶּה לָדַעַת

כְּמוֹ שְׂמִיכָה מִפַּעַם

אֵלֶּה סִפּוּרֵי-בַּדִּים אֲבָל עֲדַיִן

לְהִתְכַּסּוֹת עִם זֶה בַּלַּיְלָה

לֹא לַחְשֹׁב עַל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים