מתוך מחזור ״עיר-דוד״ | רות פוירשטיין * אַתָּה זְמַן-הֶעָתִיד מִתְמַמֵּשׁ בִּרְחוֹבוֹת עִיר- דָּוִד, אֲהוּבִי, אַתָּה נֶצַח מוּצָק וּמַחְרִיד, זְמַן בִּוְרִיד הַהוֹוֶה מִתְאַבֵּן – וְדַרְכּוֹ תִּתְבּוֹנֵן…
ברלין, סיוט משפחתי לפני כריסמס, שנת 2017 מתחילה לחמוק ממני בעודי משתרכת בין דוכני כדורי שלג לבין הדוכנים שמוכרים סיידר חם בכוסות קרטון. בגיל 17…
האנרגיות ממהרות להכריע אותי. הנפש הסחופה הולכת ונסחפת, נמוגה אל תוך קליפות הבצל הסדוק שאני ממשיך לראות מכל עבר. כדור האור באגן מזעזע אותי במערבולת,…
"…כדי להתוות גבול למחשבה היה עלינו להיות מסוגלים לחשוב את שני צדדיו של הגבול (כלומר היה עלינו להיות מסוגלים לחשוב את מה שאינו נותן את…
כתוצאה מהבריונות הצבאית הישראלית, שנגררה לחודש של מלחמה עם איראן, נפתח לי חלון הזדמנויות: לנסוע לבקעה כשהכל עוד ירוק, בזמן סמסטר! זה מרעיש, משום שלרוב…
תחילת חקירתה של ההוויה: הקדמה ״נדמה לי שכשהמשורר ישראל אלירז כותב הוא למעשה קופץ ראש אל תוך הדף. אבל הנחיתה לא נשמעת כחבטה במים, אלא…